היי אנשים יקרים...
אני מקווה שכולכם מרגישים נפלא...
אתם בטח תוהים לאן נעלתי ועוד לכל כך הרבה זמן.. (אני מקווה שאתם תוהים..)
ובכן... ימים לא פשוטים... הייתי בעומס נוראי עם הלימודים (שהסתיימו ברבעון מוצלח במיוחד), שתי התמחויות וחתונה אחת שההכנות אליה בעיצומן.
אבל אני רגועה מתמיד בימים אלה, מוזר לא??!!! אני חייבת להודות שכל הקרדיט מוענק לחופשה בלתי נשכחת באחד המקומות היפים והמיוחדים שביקרתי בהם ולבן זוגי מייקל, שתמיד עושה כל דבר הרבה יותר מיוחד....
אז מראש.. כמו כל דבר שקורה באמריקה, תכננו נסיעה של 30 חברים ל Careyes שבמקסיקו. (נוחתים במנזניה ומשם נוסעים ברכב כשעה וחצי ל- Careyes)
המקום פשוט קסום! מן חלום צבעוני ומרגיע (או שזה היה עודף המרגריטות שלגמתי לי לפני צהריי היום:) בכל מקרה- אין קניות, אין יותר מידי מסביב... יש 3 מסעדות, בתים מפוארים ומפנקים במיוחד וקסיטות שאלו הן דירות מתוקות במיוחד על המים.
הנסיעה משדה התעופה לבית שבו שהינו היתה משעממת במיוחד. אין מה לראות משום כיוון! אך ב- 10 הדקות האחרונות לפני שהגענו ליעד המיוחל- הכל השתנה.. פתאום נראתה צמחייה מופרעת מכל כיוון, בתים צבעוניים על הרים גבוהים במיוחד וריח של ים שחדר דרך החלון שפתחתי (אך נזעפתי קשות.. כי זה מבריח את המזגן... נו מילא).
הבית שבו שהינו שייך למשפחת Brigone (כן כן.. איטלקיים במקסיקו) שגילתה את האי בשנות ה- 60 ובנתה בו בתים מדהימים וסנסציוניים במיוחד- ארכיטקטורה מרתקת ועיצוב מופלא שלא נאמר גאוני! מייקל ואני קיבלנו את אחד החדרים היפים ביותר בבית! (אני אצטרף תמונות להרגע:) אני התאהבתי בקירות שהיו בצבע כתום וצהוב עז בשילוב הנוף הכחול והירוק של הים והצמחייה- שנשקף מכל חלון.
מהבית עצמו יש גשר עץ גבוהה במיוחד (סטייל אינדיאה ג'ונס) שאחרי שעוברים אותו בשלום מגיעים למן אי פרטי ששייך גם הוא למשפחה והוא חלק מהבית.
אני לא אפרט עוד על הבית עצמו.. אבל אני אסכם את העניין (בצירוף תמונות) ובזה שאומר שזה בית מדהים באופן בלתי רגיל. משפחת brigone אומנם לא שהתה איתנו בבית אך בילתה איתנו חלק מהזמן, והיא משפחה חמה, מצחיקה ומעניינת במיוחד, והאבא (בן 83) פשוט הרפתקאה בפני עצמה. (צירפתי תמונה שלו עם ויויאנה המדהימה:)
כמויות האבוקוד שהוכחדו עבור הגוואקמולי שלי היתה מגוחחת! זה הגוואקמולי הכי טעים שאכלתי by far!!!!!! והמרגריטות לא חדלו להגיע אף הן!
קבוצת החברים שטסה איתנו היתה פשוט כייפית ומדהימה. אומנם התפצלנו בכמה בתים (שכל אחד מהם היה יפה ומדהים יותר מהשני). בכל ערב היתה פעילות אחרת, אחת הכייפיות שבינהן היתה חפש את המטמון על האי הקטן שמגיעים אליו דרך הגשר (אינדיאנה ג'ונס שציינתי למעלה:) אדיר!!!!!!!!!!! ונחשו מה היה המטמון???? מטמון משותף לכולם... זה היה פתק שהסביר שהמטמון מחכה במטבח...ובכן... הפעם זו לא אשמתי!!! אבל זו היתה קערה ענקית מלאה בגוואקמולי וכוסות מרגריטה מסביב לכל הקערה... נו.. אז עוד קצת מהשילוב המנצח:)
Careyes פשוט מדהימה! כולל היקרים האלה שדאגו להעצים את החוייה שלנו שם (ויויאנה, דיאגו ומשפחת brigone)! מאוד קשה לעזוב את המקום הקסום הזה, לאכסן את כפכפי האצבע, בגדי הים, קרם ההגנה (מה לעשות חייבים), בגדי החוף, להיגמל במהירות מהגוואקמולי ומליגמת מרגריטה עם שחר ("מרגריטנה פור פבור", גראסייאס") ובעיקר לשוב וללבוש נעליים לכל מקום.. (איזה כייף זה ללכת יחפים כל היום:)
אני, שכידוע יודעת להיסחף... מיד פנטזתי לי איך אני חוזרת הביתה ומיד צובעת את כל הבית בכתום וצהוב עז עם קצת כחול ועוד ססגוניים אחרים. כמובן שהחצי השני שלי צחק (כי הוא חשב שאני מתלוצצת),כנראה שאלו היו השאריות האחרונות של עודף המרגריטות שלי:)
| המרפסת המדהימה- שהסבתי למרפסת שיזוף פרטית מהחדר שלנו |
| מהחלון אמבטיה שלנו אפשר לראות את הגשר והאי |
| כן כן.. מצד ימין זאת מן "מיטת יום" באמבטיה.. שאם במקרה התעייפתם מהמקלחת.. |
| שימו לב לאש שיוצאת מהבר.... |
| הייתי חייבת לצלם את זה...... |
| השקיעה מהגשר |
| הצמחייה המטורפת שדיברתי עלייה כ-10 דקות לפני שהגענו |


2 תגובות:
מהמם! אתם יודעים לחגוג :)
מקווה שקיבלת קצת צבע מהעבודה הקשה להשתזף... את נראית מאושרת וזה הכי חשוב. מה התוכניות לפסח? מחכה לסיפורים
באהבה מיק
נראה שאת עושה חיים ואני שמחה שטוב לך :)
נשיקות
אורטל.
הוסף רשומת תגובה